דרורה שפיץ תצלומים   1968 – 2009

תמליל הקלטה מדברי פרופ' מרדכי עומר שהיה מנהל ואוצר ראשי
– מוזיאון תל אביב לאמנות בערב השקת הספר:

"הפרויקט הראשון שהיה לי זכות גדולה מאד להיות חלק ממנו היה הספר של דנציגר מקום. והספר מקום הוא בעצם הספר של דרורה. משום שעבודות של הצילום של הספר מקום שהוא בוודאי אבן תשתית בכול מה שקשור באמנות המושגית בארץ , הוא עבודה שדרורה הלכה יום ביומו ועקבה אחרי הפעילויות המושגיות של דנציגר ועשתה סדרה של צילומים, אני מוכרח לאמור מהיפים ביותר שנעשו פה בארץ."
"מאז עברו הרבה שנים של חברות, הרבה שנים של תערוכות חשובות במוזיאון ישראל במוזיאון תל אביב בהם ככבו הצילומים האלה בצורה כול כך מרגשת וכול כך מהותית בתולדות האמנות בארץ.
והייתה לי עוד זכות אחת נוספת לתת לדרורה להציג תערוכת יחיד במקום הזה לפני 3 שנים. ואז ראינו היבטים אחרים והתפתחויות אחרות של דרורה שפיץ.
אני חושב שהשיעור הזה של העבודות המוקדמות של דרורה בשבילי נשאר עד היום נקודת הסתכלות על היצירה שלה כולה וזה אזור הדמדומים. זה אזור שהוא בתיאולוגיה היהודית נקרא "מקום".

מקום הוא דבר מאד מוזר, הוא מקום שהוא חלל, שהוא בן כלאיים כזה, או היהודית זה אזור שבין גשמי לרוחני, בין ארצי לשמימי, בין הנראה לבין הנסתר. לאורך כול דרכה דרורה ממשיכה עם אותה דיאלקטיקה ולעשות את זה עם עין המצלמה או עם עדשת המצלמה זה כפל כפליים מפתיעה וכפל כפליים מרתק משום שאנחנו יודעים היטב שעדשה מצלמת רק מה שהיא רואה ולהכניס במה שאתה רואה את הלא נראה, את הנסתר זה כוחו של האמן, וזה כוחן של היצירות של דרורה". "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" – ויש לנו את חלום יעקב. זאת אומרת המקום הפיזי הופך למקום מנטאלי ובצילום שהוא כאילו אולי האבטיפוס של המחפש את הנגלה, הרי אי אפשר לצלם מה שלא רואים, להוציא מהטכניקה הזאת מהשפה הזאת של הצילום את אותם מראות שדרורה מצליחה להוציא, הרי התברכנו באמת ברגע מאד מרגש וצריך להודות לכול האנשים שלקחו חלק בפרויקט הזה: הכותבים המדפיסים וכולם איתנו פה הערב.
ואני רוצה להודות להם גם אישית וגם בשם המולדת משום
שהתחבר פה ספר נהדר ומקסים לתולדות האמנות הישראלית, לתולדות הצילום הישראלי."

 

לדור במשפחתי. תערוכת יחיד של תצלומים אלה התקיימה בבית האמנים, תל-אביב, ב-2010.

פרק חמישי מציג עניין מרכזי ביצירתי: צילום תנועה. להנציח תנועה, למצוא נקודת מפגש בין המצלמה והגוף המחולל מהווה אתגר תמידי עבורי. חמשת הפרקים מוצגים על ידי אנשי רוח המעורים בעולם האמנות: פרופ' מרדכי עומר מנכ"ל ואוצר מוזיאון תל אביב לאמנות, אאיטה קאטאבי הוגה דעות וסופר, ורדה שטיינלאוף אוצרת ומרצה לאמנות, מוקי צור הוגה דעות והיסטוריון ליאורה בינג-היידקר משוררת ומורה למחול, ואירית לוין אוצרת ויועצת אמנות. במאמריהם הם מפרשים את הערך התרבותי של התצלומים: תחושת הקשר המתמשך לארץ ולנופיה, הקשר לעצמים בעלי ערך תרבותי, וכמו כן ראייה משתנה עם הזמן, ראיה אשר מזהה תבניות מוכרות ומגלה עולם נעלם. בשנות ה- 70 ערכתי ניסיונות מורכבים במעבדה וגיליתי תהליך פיתוח שהקדים את הדיגיטציה. מאוחר יותר, הטכנולוגיה הדיגיטאלית עזרה לי לפרש מציאות בצורה מושגית חדשה. נראה לי שספר זה ,
המתאר את דרכי האמנותית האישית יכול לשמש כעדות לקשר
מוכר ועכשווי שיש לאנשים רבים לתרבות (הישראלית) שלנו,
למושג המקומיות של המרחב המוכר, כמו גם לחפצים מוכרים
בתודעה הקולקטיבית הישראלית.

ובכתובת האימייל: 
shaul@plancon.co.il
מכירת הספר: בחנויות מוזיאון תל-אביב לאמנות, המוזיאון הפתוח לצילום בתל-חי, מוזיאון חיפה לאמנות.
בחנויות יודן: סניפי חיפה וזכרון יעקב 
מחיר הספר כולל מע"מ (ומשלוח בארץ): 195 ₪

​הספר מכיל 5 פרקים אשר מסודרים כרונולוגית ומציגים צילומים נבחרים מארבעים שנות עבודתי כאמנית וצלמת בארץ. שלושה מתוך חמשת הפרקים מוקדשים לצילומי נוף.

הפרק הראשון עוקב אחר מדבר סיני- נופיו הראשוניים, תבניות נוף המופלאות שלו, ואוכלוסייתו הרב גונית. עבודות אלה אשר צולמו בסוף שנות ה-60 ו ה-70 מביעות את המשיכה התמידית שלנו למדבר. תצלומים אלה הוצגו בתערוכת יחיד במוזיאון ישראל ב-1972.
פרק אחר אשר מתמקד בנוף המקומי מוקדש לאמן יצחק דנציגר
(1977-1926). בעשור האחרון לחייו (עקבתי אחרי דנציגר במסעותיו) לוויתי את דנציגר במסעותיו ברחבי הארץ ותיעדתי את עבודותיו המושגיות ניסיונותיו המגוונים אשר תרמו לניסוח מושג "המקום"
האמנות הישראלית.
בפרק זה כלולות תמונות המתחקות אחרי דנציגר עצמו וכן תמונות אחרות בהן נשקפת ההשראה של אמנות האדמה (Land Art) הנרחבת שלו. ביחד התצלומים בפרק זה הינם עדות , לא רק לגאונותו האמנותית של דנציגר אלא גם להשפעתו הרבה על תקופה פורייה ביותר באמנות הישראלית.
הפרק השלישי, הוא הפרק האחרון בספר, המתייחס לנוף הישראלי, המתאר גם מפנה ביצירתי: מעבר מצילום אנלוגי לצילום דיגיטאלי, וכן ההפשטה בעבודתי מתעצמת. מקורם של התצלומים בפרק זה
(2004-2009) בנופי אדמה ובקיסריה - בנמל העתיק, בהריסות העיר המשוקמות ובשרידים אשר מתחת למים. המראות זורמים ועוברים בין מים ושמים, בין עבר והווה, ובין מציאות לדמיון.
שני פרקים נוספים מציגים פנים אחרות לתרבות הישראלית. פרק אחד מתחקה אחר ספר תנ"ך בן 300 שנה חומש אשר עובר בירושה מדור

אור | מרחב | זמן

 All Rights Reserved © Drora Spitz

   |   By LemonJuice.Studio